גיחה קצרה וקסומה לאומבריה

גיחה קצרה וקסומה לאומבריה

| PUBLISHED OCTOBER 24, 2019 | EDIT

.

.

במחוז אומבריה הייתי באוקטובר 2019 וזו היתה הפעם השישית שלי באיטליה. זה היה בטיול שהוקדש למחוז פוליה ואז עליתי צפונה למרכז איטליה לעוד יומיים מלאים באומבריה. יומיים כמובן לא מספיקים בשביל אומבריה, אבל זה מה יש, You can’t always get what you want

תמיד כשמדברים על אומבריה מזכירים את השכנה המפורסמת שלה טוסקנה. מחוז אומבריה יפה לא פחות מטוסקנה אך פחות מוכר לתייר הממוצע.

נסעתי לשם גם בשביל לצלם קצת וגם בשביל “לסמן וי” על עוד מחוז באיטליה. אומבריה היא לא עוד מחוז, היא עומדת בפני עצמה ומפיצה קסם סוריאליסטי משלה.  מבין כל 20 המחוזות באיטליה היא היחידה שאין לה גישה לים, מה שאומר שהיא עטופה בכל כולה באיטלקיות ירוקה.

הפוסט הזה הוא רק על קצה המזלג, אבל אני אוהבת לכתוב על טיולים ולחשוף תמונות שצילמתי, אז יאללה…

.

.

.

.

באומבריה טיילתי רק בעיר פרוג’ה ובעיירה אורבייטו, שני המקומות האלו והנסיעה היפה בדרך אליהן הספיקו לי בשביל להתאהב גם במחוז זה.

שעתיים וחצי נסיעה ברכבת מרומא אל העיר פרוג’ה, בדרך עוברים למרגלות כל מיני עיירות מפורסמות באומבריה כמו אסיזי, ספלו, ספולטו וכו’.

כמובן שההמלצה הנכונה היא להגיע לשם עם רכב וכל יום לטייל במקום אחר, אבל גם אם אין אפשרות, הרכבות מגיעות להרבה עיירות מקסימות. כמו כן בעיר פרוג’ה למשל יש טיולים יומיים מאורגנים לאומבריה שניתן להירשם אליהם בתשלום. פשוט כותבים בגוגל daytrip to umbria from perugia, וישנן כל מיני חברות שמפעילות טיולים / סיורי אוכל וכו’.

.

.

.

.

העיירה אורבייטו

.

מבחינתי 2 התמונות הבאות מבטאות את ההצצה שלי לאורבייטו, נוף מדהים שמקיף את העיירה, וסמטאות קסומות עם פרחים על הקירות בתוך העיירה:

.

.

.

לפרוג’ה ידעתי שאני רוצה להגיע, לאורבייטו נסעתי כי זה היה במסלול של תחנת הרכבת, כשעה וחצי נסיעה מרומא.

החוויה שלי מאורבייטו היתה מוצלחת כי מדובר פשוט במקום כמו באגדות. זו עיירה מתויירת אבל לא מתויירת מדיי, תיירות יתר מבחינתי מעיבה על הכיף.

מול תחנת הרכבת של אורבייטו יש פוניקולאר (רכבת שמעלה לראש ההר) שעובר כל 10 דקות. אז עליתי בפוניקולאר ומשם יש שאטל ישיר למרכז העיר.

מה נגיד מה נאמר, עיירה קלאסית איטלקית, סמטאות קטנות עם פרחים על הקירות, שם אכלתי את הגלידה הכי טעימה שאכלתי באיטליה.

.

המוקד התיירותי הוא הקתדרלה הזאת:

.

.

הסמטאות שם מלאות בצמחיה וקסם

.

.

.

.

הנוף מקיף את העיירה מכמה כיוונים וממנו אפשר לראות חלק מאומבריה בכל תפארתה.

.

.

מהמקום שאליו מגיע הפוניקולר לא חייבים לקחת שאטל ישר למרכז העיר, אפשר לפנות שמאלה לכיוון המבצר וליהנות מהשפע האינסופי של הטבע. יש שם גם פארק מקסים.

.

.

אם כי גם מאזור העיר יש מקום שבו אפשר להשקיף על הנוף

.

.

אני חושבת שבאורבייאטו אכלתי את הגלידה הכי טעימה שאכלתי, גלידה בטעם ריקוטה מנדרין במקום בשם Il Gelato di Pasqualetti

.

.

אורבייטו זהו בדיוק המקום להשקיף ולהירגע

.

.

.

.

.

חזרתי בחזרה עם הפוניקולר אל תחנת הרכבת ואז רכבת ישירות למלון ברומא.

.

ועכשיו לבירת חבל אומבריה, העיר פרוג’ה

פרוג’ה

.

.

אל פרוג’ה כאמור הגעתי בבוקר למחרת דרך רכבת מרומא, בדרך נוף סוריאליטי שממש שימח את המצלמה שלי:

.

.

אסיזי גם נשקפה לי

.

.

ואז לאחר הנסיעה ברכבת הגעתי לפרוג’ה. מתחנת הרכבת של פרוג’ה ישנם אוטובוסים שלוקחים למרכז פרוג’ה,  כ-7 דקות הליכה ממרכז העיר.

.

.

העיר פרוג’ה היא עוד פנינה בפאזל האיטלקי, הבירה של מחוז אומבריה. פרוג’ה היא עיר גדולה שגם מסביבה יש נוף עוצר נשימה ומרכז צבעוני קלאסי איטלקי.

בפרוג’ה גם כן יש אוניברסיטה גדולה מה שאומר עיר תוססת ושוקקת.

.

מסביב לפרוג’ה יש נוף נהדר גם כן, כיאה לחבל אומבריה. הנוף ממש שימח את המצלמה שלי. למי שלא ראה את הפוסטים הקודמים שלי, אני צלמת חובבנית וכל התמונות פה צולמו על ידי כמובן.

.

.

.

.

.

אממה? הגעתי לפרוג’ה בלי לדעת שמתקיים שם פסטיבל השוקולד השנתי. העיר היתה מפוצצת באיטלקים ודוכני שוקולד מגניבים, טעימים ואיכותיים.

אם עמי ותמי היו בחיים, הם ללא ספק היו רוצים ללכת לשם ואך ורק לשם. זהו פסטיבל השוקולד הגדול בעולם מסתבר, ומה יותר טוב מאשר איטלקים שכ”כ קנאים לאיכות של המוצרים שלהם, בשביל שיתקיים שם פסטיבל שכזה? הפסטיבל מתקיים במשך שבועיים באוקטובר פעם בשנה

.

.

.

.

.

.

.

.

טיילתי בין הדוכנים ואז עשיתי אתנחתא והלכתי לטריטוריה לאכול אומבריצ’לי שזה סוג של פסטה. מנה מפורסמת באומבריה היא “סטרנגוצי אל טארטופו”, אני אכלתי אומבריצ’לי אל טרטופו, זו מנה אדירה.

חובה לאכול את זה שם, חובה!

.

.

.

.

נהניתי מאד מהשפע של השוקולד והמראות של הפסטיבל,  אך בהמשך היום הותשתי כבר מכמות האנשים הלא נגמרת שהייתה שם. והגעתי סחוטה לתחנת הרכבת

.

.

עזבתי את פרוג’ה במחשבה ששאני חייבת לחזור לשם ביום בהיר אחר שאין בו פסטיבל, ריבוי האנשים לא אפשר לי לראות את העיר ממש, אלא רק אנשים ושוקולד (לא שיש תלונות  )

.

ככה נראה החזור ברכבת…

.

.

אומבריה היא ללא ספק ה-אלטרנטיבה לטוסקנה, בדיוק למי שרוצה טוסקנה אבל עם פחות תיירים.

.

שלא תטעו, אני לא מפארת את אומבריה על חשבון טוסקנה, להפך, אני פשוט אומרת שיש לטוסקנה עוד חברה יפהפיה ששווה להכיר 

.

.

.

.

.