אחד היתרונות של הכנת מקרונים בבית, זו האפשרות “להשתולל” עם הצבעים של המקרונים ולשלב בעוגייה אחת כל מיני וריאציות של צבעים.
ברוב המקומות שמוכרים מקרונים הציפוי העליון והתחתון של המקרון זהה, כנראה כדי “לרמוז” פסיכולוגית על הטעם של המקרון. כל זה לא משנה כי הטעם של המקרון נוצר מהמילוי שבפנים, לא מהציפוי המפונפן עם הקראנצ’יות שנמסה בפה.
נכון, ההכנה של קליפות המקרונים מהווה את החלק הקשה (תרתי משמע 🙂 ) בהכנה, אבל הטעם עצמו הוא נטו המילוי. אז מה זה משנה באיזה צבע צובעים, ולמה לא לגוון בצבעים?

אז הפעם הכנתי מקרונים בצבע כחול, מקרונים בצבע לבן (ללא צבע מאכל) עם גנאש קוקוס אננס (ותודה לג’ומקס).

מה שמדהים במקרונים ששום מקרון לא דומה למשנהו, גם בגלל השוני בצבעים ובעיקר בעיקר בגלל המילוי שבפנים, הטעם של המילוי יכול לשנות את כל החוויה של הטעם.

צילום עם פלאש וצילום בלי פלאש

ועכשיו לגנאש, כמו שאני אוהבת, הכנה פשוטה בלי יותר מדיי שלבים ותהליכים:

גנאש קלאסי הוא גנאש שמורכב משמנת רותחת + שוקולד שמעורבב בתוכה עד כדי בלילה חלקה. העדיפות היא לשוקולד מריר, כי ציפוי המקרון מספיק מתוק.
כמו שלא הכל בחיים שחור או לבן, ככה גם השוקולדים המוצעים למכירה לא רק שחורים ולבנים, אלא מגיעים במגוון צבעים וטעמים 🙂

לפני כחודשיים ראיתי בסופר חפיסות שוקולד “שוגטן” , שלהפתעתי עלה זול יותר משוקולד של החברות “המובילות” בישראל:

אכלתי וממש אהבתי. השבוע שוב נתקלתי בשוקולד הזה בסופר, ושוב המחיר היה זול יותר ממותגים ישראלים, אז למה לא  להשתמש בתור גנאש למקרון?
השוקולד הנ”ל בטעם יוגורט תות, וזה מעולה למקרון, זה נותן בו זמנית טעם פירותי ושוקולדי לגנאש.
איך מכינים? כמו כל גנאש, מרתיחים כ-50 מ”ל שמנת, מסירים מהאש ומערבבים לתוך השמנת את השוקולד (חפיסה רגילה של 100 ג’). אפשר להוסיף חמאה לא מלוחה אם רוצים.
אם הגנאש מרגיש לי מתוק מדיי אני לפעמים סוחטת קצת לימון על התערובת, לימון מנטרל המון 🙂

קיצר… אפשר להכין גנאש מכל שוקולד שאוהבים.. רק להיזהר שלא ייצא מתוק מדיי.

בתיאבון!

נכון שהמקרונים האלו מזכירים את הדרדסים?